אתר הקבר של מרדכי ואסתר באיראן הוצת ימים אחדים לאחר ל"ג בעומר האחרון. זה נעשה בתאריך 14 למאי, יום הכרזת המדינה, ויום הנאכבה של הפלסטינים.

מרדכי ואסתר חיו ונפטרו בשושן הבירה, שנקראת כיום בשם הַמֶדָאן. הם נקברו שם לפני כ- 2,300 שנה, וקבריהם נשמרו ע"י היהודים במשך כל הדורות. לפני מאות שנים בנו שם מבנה קבורה, שצורתו החיצונית מזכירה את קבר רחל. כאמור, לפני כחצי שנה נשרף המקום ע"י קנאים איסלאמיסטים.

כחודש לאחר ההצתה שאלתי ידיד מקהיליית המודיעין מה קרה שם? מה היקף הנזקים מהשריפה, האם מישהו מטפל בשיפוץ, ומתי ייפתח המקום מחדש? הוא הבטיח לבדוק עבורי.

למחרת הוא התקשר אלי וסיפר שהנזק חמור, למרות שגורמים רשמיים בטהרן טוענים שהנזק קל מאוד. האש ליחכה את החלק התחתון של לוחות העץ שעטפו את מצבות הקברים, וגם כל השטיחים וחלק מהרהיטים עלו באש. רוב הקירות היו מכוסים בפיח. ביקשתי צילומים ואסמכתאות, והוא היפנה אותי לאדם דתי שנולד וגדל בעיר המדאן, ועלה ארצה בנערותו עם הוריו לפני שנים רבות.

פגישתנו התעכבה בגלל הקורונה. לאחר זמן מה נפגשתי עם אותו אדם, ששמו מתחיל באות ש', והוא מעוניין בעילום שמו מחשש לבטחון בני משפחתו שנותרו לגור בהמדאן. הוא סיפר שבצעירותו התגורר ליד קבר מרדכי ואסתר, ונהג להתפלל שם להצלחה בבחינות בביה"ס. ש' גילה לי שאתר הקבר כבר נפתח מחדש. שלטונות טהרן ניקו את המקום וצבעו את הקירות, ובעזרת יהודים אמריקאים קנו שטיחים חדשים ושיחזרו את הציפויים של הקברים. הוא אומר שלמשטר האיראני יש מדיניות הסברה ותעמולה כאילו הם "פלורליסטים" שאינם מתנגדים ליהדות וליהודים, אלא הם רק נגד מדינת ישראל והציונות. האיראנים מיהרו להשתמש בשריפה לתעמולה שלהם, ולהוכיח לעולם שהם "טובים" וממהרים לתקן את הנזקים לקבר מרדכי ואסתר.

ש' סיפר לי בהתלהבות חוויות מילדותו בהמדאן וביקוריו הרבים בקבר מרדכי ואסתר. ביקשתי ממנו צילומים של אתר הקבר לפני השריפה וכיום. הוא הבטיח לשלוח את אחד מאחייניו בהמדאן לצלם עבורנו את המקום. זמן רב עבר מאז, ולפני חודש סוף סוף הגיעו צילומים וסרטון מהמדאן. מיד נסעתי לביתו של ש' לקבל את התמונות ולשמוע הסברים עליהם. הסרטון יצא באיכות ירודה, בגלל שבן אחותו משתמש בטלפון נייד מדגם מיושן. (לכן אנו מצרפים לכתבה זו צילומים ממקורות אחרים). ש' עורך לנו סיור וירטואלי במקום בעזרת הסרטון והתמונות.

ובכן, אוהל הקבר בנוי מלבנים בגוון חום אדמדם. הוא בגובה שתי קומות, ומעל הגג יש צריח ובראשו כיפה. כיפת המבנה בנויה מעל החדר שבו שוכנים הקברים, ונכנסים אליו דרך מבואה כמו בקבר רחל. אתר הקבר נמצא ממש במרכז העיר, והגישה אליו נוחה ויפה. יש שם גינה ציבורית עם צמחיה וספסלי ישיבה.

דלת  הכניסה עשויה מאבן בעובי כעשרים ס"מ, וגובהה פחות כמטר בלבד. כדי להיכנס יש להתכופף חזק, במעין השתחוות למרדכי. במרכז הדלת חצוב חור שלתוכו שומר הקבר מכניס את היד כדי לשחרר בריח פנימי נסתר, שנוצר את הצירים. רק אחר כך הוא דוחף בכוח רב את האבן הכבדה, ופותח לרווחה את הדלת.

בתוך המבנה שלושה חדרים. המזוזה תלויה על הקיר בצד הפנימי ליד המשקוף. החדר הראשון שימש בעבר להדלקת נרות ("קנדיל") ולאמירת תהלים.

הקירות מעוטרים בלוחות אבן שחורים, שעליהם מוטבעים פסוקים והקדשות. בחדר תלויות גם כרזות בערבית ובעברית שבהן תפילות והסברים.

   

בצד החדר יורדים שלש מדרגות אל עוד דלת נמוכה יותר, בגובה כ80 ס"מ, עם שתי דלתות ברזל, שמובילה לחדר שבו נמצאים הקברים של מרדכי ואסתר. מצבות הקברים נראות כמו המצבות במערת המכפלה.

כל קבר עטוף בלוחות עץ גדולים המגולפים בקישוטים גרפיים. בחלק העליון מגולפים בעברית פסוקים ממגילת אסתר באותיות בגובה כ10 ס"מ. על הקבר של מרדכי חרות הפסוק "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש". על הקבר של אסתר חרות "אסתר בת אביגיל לקיים את אגרת הפורים הזאת שנית".

לוחות העץ שעל המצבות אינם זהים לאלה שש' זוכר מילדותו. לדבריו, כיום הם יפים יותר לעומת מה שהכיר. הם נבצעו בצבע מהגוני כבד, וצופו בלכה מבריקה. הוא אינו יודע אם אלה אותם לוחות ששופצו ביד אומן, או שזה שיחזור מדויק של הלוחות המגולפים.

מעל כל קבר יש מעין גג משולש מעץ, שעליו פרושות מטפחות משי ובד צבעוניות. מנהג היה ליהודי איראן שמי שזקוק לרחמי שמיים והתפלל לבריאות ולפרי בטן, היה מניח מטפחת על קבר מרדכי. ומי שהתפלל לפרנסה, היה פורש מטפחת על קבר אסתר. בכל בוקר היה שומר הקבר מסיר את רוב המטפחות, ומשאיר רק שתיים מהן.

   

החדר קטן וצפוף מאוד. בין קבר לקבר ובין הקברים לקירות יש מרחק של כצעד אחד בלבד. על הרצפה בין שני הקברים בולטת אבן שמכסה פתח של בור קטן. בילדותו של ש' סיפרו להם אגדה שזה פתח למנהרה צרה שמגיעה עד ירושלים. כיום מכסה שטיחון את האבן הזו והמרצפות שלידה.

על קירות החדר יש תבליטי אבן עם פסוקים בעברית, בדומה למערת המכפלה ובמסגדים.

אחת הסיבות שהאתר היהודי הקדוש נשמר כך שנים רבות, היא בזכות זה שהוא מקודש גם למוסלמים. גם נשים מוסלמיות מבוגרות נוהגות לבוא לקבר אסתר, כדי להתפלל ללידה קלה אצל בנותיהן שנמצאות בשלבי הריון מתקדמים.

מעל הקבר של אסתר המלכה היה תלוי פעם מיכל שבתוכו היה כתר מוזהב, שהמלך אחשוורוש שם על ראש אסתר כאשר המליך אותה תחת ושתי. לפני כמאה שנה נגנב הכתר, ומאוחר יותר התגלה במוזיאון הלובר בפריז. הקהילות היהודיות באיראן ובצרפת הקימו קול זעקה להחזרת הרכוש הגנוב. המוזיאון מיהר להסיר אותו מהתצוגה, ועד היום הם מכחישים את הימצאותו בידיהם. יהודי המדאן חשדו בשומר הקבר בגניבת הכתר ומכירתו. אמרו שקללה רובצת על משפחתו, שכן כל אחד מילדיו נפטר בטרם עת לפני גיל 20. אולי כעונש על הגנבה.

צמוד לחדר הקברים ישנו עוד חדר קטן. ש' זוכר שבקיר המערבי הפונה לירושלים היתה נישה, שבתוכה היה מונח ספר תורה. בסרטון שהגיע אלינו מהמדאן לא רואים נישה כזו. אולי כוסתה בבטון וטיח במסגרת השיפוצים האחרונים. בספר תורה זה נהגו לקרוא ב"שבת זכור" לפני פורים.

לקראת פורים הגיעו להמדאן אלפי יהודים מכל רחבי איראן ומחו"ל לקרוא את המגילה בשושן הבירה. ב"שבת זכור" היו מתפללים שחרית בבתי כנסת בעיר, ואחרי קריאת התורה היו באים לקבר, ונכנסים פנימה לחדר הזה כדי לקרוא את "פרשת זכור" במשמרות ללא הפסקה לאורך כל השבת. בחדר הקטן יכלו להצטופף בעמידה רק 20-30 מתפללים, ולכן מיהרו לצאת ולפנות את המקום הקטן למתפללים אחרים. את ההפטרה ותפילת המוסף המשיכו מחוץ לקבר. ואנחנו חשבנו ש"מנייני חצר" זו המצאה שלנו מתקופת בקורונה.

ההיסטוריה חוזרת. כמו בימי אחשוורוש, גם בדורנו יש בפרס רשעים החושבים "לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן". המן הרשע הכין בזמנו עץ לתליית מרדכי, ובדורנו רוחאני הרשע מכין ראשי חץ גרעיניים. המטרות של הרשעים זהות, ורק האמצעים הטכנולוגיים משתנים ומתעדכנים. נתפלל שגם לנו יתרחש נס פורים "לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן הָֽאֲגָגִי וְאֵת מַֽחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים", ועוד נזכה גם לטוס לטייל בשושן הבירה ולפקוד את קברי מרדכי ואסתר.

 

(לעילוי נשמת בנימין נכון ז"ל ממושב חמד, איש המוסד שפעל באיראן, והיה שכני לספסל בבית הכנסת)

2 thoughts on “ביקור וירטואלי בקבר מרדכי ואסתר”
  1. תודה יעקב נכבדי,
    מעניין מאד ומדוייק.אבל עד היום אינני מפענח השאלה, הכיצד יש לנו בישראל, בגליל ובסמוך לצפת, שני מקומות ה"מוכרים כקברי מרדכי ואסתר?!
    המשיך לכתוב בשפע ובמקצועיות נפלאה כזו ויתברכו רבים רבים מפועלך.
    בהערכה,
    שי יוגב.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן