לאחרונה מלאה שנה למותו של מאיר שלו, ידידו של אמנון ריבק. המשורר ריבק הספיד אותו בחרוזים מפרי עטו, ורק לאחרונה שחרר לפרסום את ההספד הלירי. הריהו לפניכם:

(צילום: גילי חן)

אותך מכיר לפני שנים רבות

שעוד היית עלם חמודות

צעיר ויצרי , גיבור שכונתי..

בכור מחצבתי, ירושלים עירי.

 

זה שיר והספד לאחר לכתך ..

לפי זכרוני  מאותה תקופה

תקופת נערות שאתה הגדול,

ותקופת בחרות שהפכנו לשכנים.

 

והפכת שכן למשכן משרדי..

במרכז העיר בהלל הרחוב,

אך את מבית שמאי בדרכך..

כותב שירה והרבה רומן,

ידיעות אחרונת לך פורקן,

הם אלו שהביאו אותך אל המשכן ..

שקיר מפריד בינינו , ושירי לא תם ..

 

דעתי העיסקית ופעילות חיי

היתה שונה מיומך המלא בדמיון ואהבה..

ובשיא כתיבתך כתבת לילדים..

שירים וטקסטים שעד היום לא נס ליחם..

הם אוצר של מילים שאת הדמיון מציתים ..

הרגשתי   כ״אבא עושה בושות ״..

שלא יכול לכתוב לילדיו כמה שורות ..

 

״הכינה נחמה ״..

ספרך לילדים

הפך לסלב באלפי בתים..

כינה קטנה שבראש התנחלה,

קפצה מילד לילד בכל כיתה..

אורחת קבועה בגני הילדים,

לעולם לא תרפה מהטלת ביצים..

אך בטובות בדרך של שירים,

שלו ימצא לך דרך לעולמים ..

 

רעך לבקרים בעת לשוח..

על פת שחרית עם קפה רותח,

ב. מיכאל כתבן ידוע,

ואפרים סידון איש אשכולות

שאותם הכרתי בשיחות מעמיקות..

במשרדך הקטן , אך מלא בשירה

אורים ותומים של דרכי כתיבה ..

ובטוב לבכם בפת שחרית

ישבנו כחבורה  שלא קשורה

שאני הצעיר שאחראי על האוירה ..

והפלגנו בדמיון על מדינה שלווה ..

אך אתה מאיר שלו מטיבעך..

איבדת שלוותך שפגעו במדינה..

הפכת לאחר עם חוסר שלווה..

כי שלו הוא שם משפחתך ..

וממש כך לא אתה !!

 

ארץ ישראל אהבת נפשך,

דורות של מדינה שוכנים בקירבך,

טיולי השבת עם אביך יצחק,

יצרו ילד ממושקף שטיפה מרוחק

קצר בראייה ומלא דמיון

רחוק מההמון ובודד לעיפה, תכונה קשה

שהפכה אותך למה שאתה..

 

ילך בן בעקבות אביו

ויהפוך לסופר עם דמיון מופלג..

עם אהבת ישראל עד בלי די..

עם פתיל קצר שאיבד שלוותו..

ועם עט יוצרים שמביע כתיבתו ..

ויצא מוצר נכס  צאן ברזל מפוסל

לעילה ועילה..

שהדורות הבאים ישתו לרוויה …!

 

אתה בן לסופר יצחק שלו

והמורה המתולוגית בתיה ..

אחותך רפאלה בת מחזור שלי..

שהייתה כילדה חמדת לבבי..

וכבר בכתה ה׳  רציתי שתהיה חברתי ..

 

אתה היית שכן לי במשרד ברחוב הלל הנכבד..

ושנים רבות הינו מחליפים חויות לבקרים…

על פוליטיקה ועסקים ספרות ושאר מיניי

צרות שפקדו את המדינה בכמויות גדולות ..

 

כשנסענו בגי׳פ הלנדרובר העתיק שלך

הצעתי לי קפה במדבר יהודה,

על פינג׳ן קטן שהיה פק״ל ברכבך..

כי המדבר שוכן בך ..

ורוח כדים היא כור מחצבתך..

 

וב. מיכאל חברך יעיד על התקופה

שלסרוגין נפגשנו במשרדך ..

בבקרים של שיח על הא ודא..

 

אגלוש לימים של נערות בשכונה ..בקרית משה..שכונה עתיקה ..

ושאתה גדול ממני בחמש שנים ..

שזה המון באותם הזמנים ..

רפאלה בת כיתתי גרה כמטחי קשת

מביתי בשכונה ..

פקדתי את ביתכם לסירוגין לימים ..

כי רפאלה ואני הינו ידידים ..

ואתה כבר חייל באותם ימים ..

נפצעת בבקעה מירי של חברים..

וסחבת צליעה למשך שנים..

תרומתך למדינה שזרמה בדמך

כי הלא יליד תש״ח אתה ..

 

השארת מורשת של ספרים אדירים..

שהם פס הקול ודפוס של כתובים

לדורות של משוררים..שבחיינו יצוקים.

 

״רומן רוסי ״ כור מחצבתך ..

עמק יזראל שם גדלה משפחתך..

יתכן שראית בדמותך את הנער הצעיר גיבור הרומן.. שאתה הוא זה שבעמק גדל

ומשפחתו סביבו עד שקמל ..

ינקת את טל העמק והפכת לסופר..

שמילא כרכים של סיפורי דמיון ..

כי עמק יזראל ובעיקר נהלל ..

בית וחממה לסיפורים שנכתבו

תחת עיתך ליופי המליצה ..

 

״עשו״, שכתבת ספר אדיר,

בו חיברת ספרות וגם שיר ..

עצב ויגון שזורים במאפיה

של משפחה שבעצב נוסדה ..

פרידה של אחים מהמאפיה המשפחתית..

והצלחה של עשו בארץ נכר ..

השאירה צלקות בלב יעקב

שהיה איש פשוט ויושב אוהלים ..

אופה לחמים וכותש שיבולים..

מול עשו שחזר לאחר עשורים ..

דשן ושבע אך לא מאושר ..

ישפטו הקוראים מי בין המנצחים ..

ממשפחת האופים ..

ואתה שלו כותב הרומן..

יצקת דמותך בתוך הבלאגן ..

 

כשכן  למשרד זכיתי באושר רב..

לקבל את ספרך ..