התיירים הישראלים מתנהגים כמו עדר. פעם בכמה שנים מסמנים יעד תיירותי חדש, והכל טסים לטייל שם. כך ראינו נהירה לאנטליה, ואח"כ לפראג, לחבל טירול, ליער השחור, לגאורגיה, לפלנד וכדומה. אז מה יהיה הטרנד הבא?

התאחדות סוכני הנסיעות הציגה ביריד התיירות IMTM  יעד לא מוכר יחסית- קַרִינְתְיָה. נציגים של אתרי תיירות ומלונות ונמל התעופה, הגיעו ארצה ליריד, והציגו את מרכולתם בסדנה מיוחדת לסוכני נסיעות. פגשנו שם את מנהל נמל התעופה, מייקל קונץ, מנהל מחלקת התיירות, הלמוט מישלר, ומנהלת המלונות פאולה מולמן. את ההרצאות המרכזיות בסדנה הגישו חני סובול מהתאחדות סוכני הנסיעות, והגברת אלינה קאזאקובה שהקימה פרויקט לחיבור ישראלים לקרינתיה. האם הן יצליחו לעורר בישראל… נטיה לקרינתיה?

קרינתיה זה אזור נופש בדרום אוסטריה שמתאים למי שמחפשים חופשה שלווה ומרגיעה בתוך נופים מרהיבים. זו  פנינת טבע ירוקה וכחולה עם הרים מושלגים, עמקים מוריקים, ואגמים צלולים וכחולים. מישראל יש מעט טיסות לנמל התעופה המקומי בקְלַגֵנְפוּרְט. נציגי משרד התיירות של קרינתיה אמרו ביריד התיירות בתל אביב שהם מארגנים גם תיירים אוסטרים שיבואו לישראל, ומארגנים טיסות צ'רטר לנתב"ג ולנמל התעופה רמון. בקרינתיה יש מלונות ברמות שונות, ושפע של דירות  BNB.

מבצע התיירות הישראלית מתקיים בסלוגן One vacation – two seasons . בחופשה של שבוע אפשר ליהנות שם מאטרקציות קיציות וחורפיות כאחד. בקרינתיה נמצא הר גְרוֹסְלוֹקְנֶר Grossglockner שעליו נמצא קרחון Mölltall עם שלג-עד, ופועל בו אתר סקי לכל אורך השנה, גם בקיץ. בחורף פועלים עוד אתרי סקי רבים באזור.

למחרת או אף באותו יום אפשר להגיע לאחד מהאגמים הרבים לשחות ולחתור בסירות ושאר אפשרויות ספורט המים. קרינתיה ידועה בכ1,200 של אגמים, 44 מהם עם חופי רחצה מסודרים, ובכמות גדולה של מפלים, ונהרות. בכולם המים באיכות שתיה. בקיץ המים באגמים היפים חמימים בטמפרטורות נוחות לשחיה. אזור האגמים מוקף בהרים קסומים הכוללים את הרי הדולומיטים האדירים, שפסגותיהם המשוננות מסמנות את הגבול בין אוסטריה ואיטליה, ומצד שני את הרי האלפים.

לפני הצהריים מחליקים על שלג, ואחה"צ שוחים באגם

סיסמה אחרת שמאפיינת את אזור קרינתיה היא One vacation – four countries . קרינתיה נמצאת בדרום אוסטריה, וגובלת בסלובניה, איטליה וגרמניה. אפשר לצאת ממנה לטיולי כוכב במדינות השכנות. מרחק הנסיעה לגבול של כל אחת מהמדינות השכנות הוא ענין של דקות. למשל, הגבול האיטלקי במרחק 10 דקות נסיעה, וונציה במרחק של כשעה בלבד.

חובבי הספורט יוכלו למצא בקרינתיה שפע של אפשרויות לספורט אתגרי. החל ברכיבה על אופניים וטרקים להליכה בהרים ויערות, המשך בשייט רפטינג וקאנו, וכלה בטיפוס על צוקים וסנפלינג בהרים. את כל הציוד אפשר לשכור במקום. יש הדרכה בגרמנית ובאנגלית. לאחרונה הכשירו מדריכים גם ברוסית למען התיירים הרבים שמגיעים מרוסיה. אלינה מקווה שיגיעו גם ישראלים כה רבים שיצדיקו הכשרת מדריכים גם בעברית.

משרד התיירות האוסטרי מעניק לתיירים ישראליים "כרטיס הפארק הלאומי" שמאפשר כניסה חינם ל90 אתרים באזור, וגם הנחות לכמה אטרקציות תיירותיות. משרד התיירות מארגן כמה קבוצות ישראליות שיגיעו לקרינתיה בחג הסוכות הבא. בישראל יש חופשה מבתי הספר ומחלק ממקומות העבודה, ובקרינתיה נערכים אז אירועי פולקלור רבים ופסטיבלים של הקציר, עם חגיגות קולינריות.

לקרינתיה יש גם היסטוריה יהודית עשירה. היו שם עיירות וכפרים יהודיים החל מהמאה השביעית עד המאה ה13. אחד הכפרים האלה קיים גם היום. שמו יודנאנגער  "Judenanger” (הכעס היהודי?) ליד העיר פילאך, ובמרחק כחצי שעה מעיר המחוז קלגנפורט. כיום לא גרים שם יהודים ואין זכר לבית הכנסת, אבל בכל זאת שווה ביקור. בעיר פילאך התגוררו יהודים רבים עד לפני כ500 שנה. בתחילת המאה קודמת  חזרו לשם והפעילו בית כנסת, ובית קברות יהודי ליד "הכפר היהודי" Judendorf הסמוך.

היהודים בקרינתיה ידעו תקופות של שגשוג ושלווה וגם תקופות של פוגרומים וגירוש. בשנת 1244 חוקק הדוכס פרידריך חוקים שמסדירים את עניני היהודים. החוק קבע בית דין יהודי לפתרון סכסוכים פנימיים, ולייצג את היהודים מול הממשלה בנושאי מיסוי וכדומה. הוא זכה לכינוי "מלך היהודים" בזכות יחסו הטוב לאבותינו.

בשנת 1370 היו פוגרומים ביהודי קרינתיה, וב1377 חוקקו מחדש חוקים שקבעו כמעט שיוויון זכויות ליהודים. האזור היה בשליטת של כמה גורמים- בית הבסבורג, הארכיבישוף של זלצבורג, והדוכסים. כל שליט קבע הנחיות אחרות שמתיחסות למעמד היהודים באזור שיפוטו. רוב הבשופים הגנו על היהודים בשטחם.

רחוב השוק היהודי בפילאך בצילום משנת 1927 וכיום

כמה מהבישופים הלאימו את חובות הגויים ליהודים שעסקו בהלוואות בריבית, והם נרשמו בספר מיוחד שנקרא "היודנבוך" שחלקם לא נועדו לפרעון. היו גם מקרים של גירוש יהודים מערים ומכפרים בקרינתיה. בשנת 1496 הוציא הקיסר מקסימיליאן הראשון צו ליהודים לעזוב את קרינתיה בתוך חצי שנה "בגלל חילול הקודש, ובגלל שעינו והרגו ילדים נוצרים והשתמשו בדמם למטרות נסתרות ומחפירות, ובגלל שרימו עניים והרסו משפחות אצילות רבות". גזירת הגירוש הייתה בתוקף כ300 שנה. בשנת 1823 פורסמו תקנות שהרשו ליהודים לחזור לקרינתיה, ובשנת 1867 פורסמה החוקה שהתירה ליהודים להחזיק גם בנדל"ן.

מושל קרינתיה בדורנו היה הפוליטיקאי האנטישמי יורג היידר, שהתפגר לפני עשר שנים בתאונת דרכים. אילו היה חי כיום, כנראה ישראלים לא היו באים לקרינתיה, וכנראה שגם בית חב"ד לא היה נפתח שם. אלינה קאזאקובה אומרת שלאחרונה הגיע אליה שליח חב"ד המיועד לאזור, הרב אמיר כהנא, והיא סיירה איתו בכל קרינתיה, הוא עומד לחזור לפתוח בלקלגנפורט בית חב"ד עם מסעדה כשרה. כיום אין בינתיים מסעדה כשרה או בית כנסת פעיל בקרינתיה. אפשר להזמין אוכל כשר מבית חב"ד בזלצבורג השכנה מצפון.

התיאורים של קרינתיה נשמעים מפתים. עדיין לא זכיתי לבקר שם, אבל אני מצפה לראות אם ההבטחות האלה אכן מתגשמות בשטח. לאחר שאהיה שם אדווח שוב בפירוט רב יותר, והפעם מניסיון אישי.

צילומים:  ©FRANZGERDL NPH ולירון אלמוג