חנות לגיל השלישי בשם גודלייף GoodLife הושקה היום בבני ברק, מול קניון איילון במתחם של אייס. מתברר שיש חיים אחרי גיל 80. תוחלת החיים בישראל עולה, והאוכלוסיה הבוגרת הולכת וגדלה משנה לשנה. יש צורך בחנויות ייעודיות לגילאים האלה, כמו שיש חנויות לבגדי ילדים ולצעצועים.
המייסד והיו"ר, עופר איתני, אמר בטקס ההשקה: "הקונספט שלנו הוא לשדרג ולשפר את איכות החיים של הגיל השלישי והרביעי. ההשראה שלי היא ההורים שלי שנמצאים פה, ויש להם חיים טובים בגילאי 80 ו-90. האנשים האלה רוצים להמשיך לחיות, ואנחנו נאפשר להם". עופר התייחס גם לתחזית העסקית וציין שבגילאים אלה יש לאנשים כסף פנוי, כי גמרו לשלם משכנתא ולחתן את הילדים.
מנכ"ל גודלייף, ניצן שקל, אומר: "פעם הגיל השלישי התחיל בגיל 65 עם היציאה לפנסיה. כיום הגיל השלישי מתחיל בגיל 75. קהל המטרה שלנו זה המבוגרים וגם הילדים שלהם. על הילדים לקחת אחריות על ההורים ולקחת פיקוד ולהביא מוצרים להוריהם הקשישים. בנוסף, 10% מהאוכלוסיה הם בעלי מוגבלויות שונות, וגם נכים צעירים מוצאים פה פתרונות לשיפור איכות החיים. גם המטפלים הפיליפינים והסרילנקים באים לחנות, כי הם מבינים מה המטופלים המבוגרים צריכים כדי לחיות טוב יותר".
אחת העיתונאיות שאלה את המנכ"ל למה צריך חנות בעידן הקניות באינטרנט?
ניצן שקל השיב כי הקהל הזה רוצה להתנסות בכל מוצר, לגעת ולחוש בידיים ולמדוד. הוא הוסיף ואמר שבעבר היינו נאלצים לכתת רגליים ולהתרוצץ בחנויות שונות כמו חנויות רהיטים, בתי מרקחת, חנויות קרמיקה, וכדומה, כדי להביא להורינו מה שהיו צריכים. "היום כל מה שזקוקים לו בגיל השלישי נמצא פה תחת קורת גג אחת".
בסוף טקס ההשקה נערך סיור מודרך בחנות, ושם נחשפתי לעולם שלא ידעתי קיומו. בכניסה יש כריות ישיבה ומוצרים רכים. מצד ימין נמצא אגף של רחצה, עם מבחר גדול של פתרונות למקלחת ולשירותים.
הכל מכירים את המושג "ריח של זקנים". בהשקת החנות למדתי לראשונה מה מקורו. מתברר שחדר האמבטיה הוא מועד לפורענות בעיני הזקנים. מבוגרים רבים מחליקים בחדר האמבטיה ונופלים, ושוברים את האגן. מי ששומעים שזה קרה לחבריהם, ממעטים להתקלח ולהתרחץ לעומת מה שנהגו בעבר, ואז עולה מהם ריח זיעה. בחנות גודלייף מציעים פתרונות רבים לבעיית הנפילות בחדר האמבטיה ובשירותים. יש שם מבחר גדול של ידיות אחיזה להצבה על הקירות כדי למנוע נפילות. רואים שם גם מבחר ענק של כסאות רחצה, שנועדו לשבת עליהם במקלחת ועל אסלת השירותים. "באגף הזה אנחנו משקיעים המון" אומר ניצן שקל.
האגף הבא בחנות מוקדש לעזרי הליכה. בצעירותנו הכרנו מקלות הליכה שקראנו להם בשם "מקל סבא", או כסאות גלגלים לזקנים שלא היו מסוגלים אפילו לעמוד וללכת. אלה היו העזרים היחידים. כיום יש מבחר עצום של עזרים להליכה ותנועה. "מטרת האגף הזה היא לאפשר לאנשים לצאת מהבית כמה שיותר" מסביר ניצן שקל. בחנות מוצעים עשרות סוגים של מקלות הליכה, מתקפלים או קבועים, ואף צבעוניים. לצידם מוצגים מבחר של קביים.
מקום של כבוד מוקדש שם לקלנועיות ולכסאות ממונעים. בין הסוגים הרבים ראינו בחנות גם כסא ממנוע שניתן לשליטה מהסמרטפון. למשל, אפשר לשלוח אותו לחדר אחר, כדי שלא יפריע לנו לארח חברים ונכדים. אפשר גם לקרוא לו לבוא אלינו, כדי שנוכל לשבת עליו ולנוע לאן שנרצה. ישנם גם כסאות גלגלים רגילים וחשמליים, הליכונים, וכסאות העברה לאנשים שיכולים להתקדם עצמאית עם תמיכה חלקית. יש בחנות גם מבחר 'רולטורים' של 3 או 4 גלגלים.
אחד החידושים המדהימים שמוצגים בחנות הוא טלויזיה לבעיות זיכרון למבוגרים דמנטיים. היזם רוני אפשטיין ואנשיו מתקינים בבית הקשיש מסך טלויזיה שמזכיר למבוגר לבצע משימות שאולי שכח, כמו לקחת תרופות, מתי לאכול, מתי מגיעים הנכדים לביקור, וכדומה. "המסך הזה הוא כמו המצפן והמגדלור שלו" מכריז רוני אפשטיין. התוכנה מאפשרת לכל בן משפחה להתקין אותה במערכת המסך של הוריו, ולהכניס לה מידע אישי. ויש גם אפשרות לבני משפחה להשגיח ממרחק על ההורים הדמנטיים. מסך הטלויזיה ניתן חינם בהשאלה ע"י הביטוח הלאומי. התקנה חד פעמית של התוכנה עולה 650 שקלים, ואח"כ מנוי חודשי של 150 שקלים.
האגף הבא הוא של חיתולי מבוגרים. יש שם מגוון גדול ומבלבל, יותר מאגף הקורנפלקס בסופרמרקטים. ניצן אומר שהתאמת חיתולים למבוגרים מצריכה ניסיון וידע מקצועי. לא רק בגלל המידות השונות. הוא מסביר שמבוגרים מרותקים משתמשים בחיתולים. אבל מבוגרים פעילים שלפעמים אינם שולטים בצרכיהם, זקוקים לתחתונים סופגים או למכנסונים שמאפשרים תנועה חופשית. יש מבוגרים חולי סוכרת שלוקחים כדורים משַתְנים, ולכן הם זקוקים לספיגה גבוהה. ויש עוד הרבה חלוקות משנה.
מניסיון אישי אני מעיד שאבי ז"ל נשבר נפשית כאשר דרשנו ממנו ללבוש חיתול, ומאותו יום הוא מיעט לצאת מהבית אפילו לבית הכנסת. עבורו, החיתולים היו נקודת שבירה שלאחריה הלך ודעך. אילו הייתי יודע על קיומם של מכנסונים סופגים, חיוניותו ובריאותו הנפשית היו טובים יותר, ואפשר שהיה מאריך ימים.
בהמשך החנות יש אגף לכלי מיטה, כמו כריות ומזרונים למניעת פצעי לחץ. ראיתי שם אפילו סוגים שונים של מתקנים לגריבת גרביים. לנו קשה לדמיין קושי לגרוב גרביים, אך מסבירים לי שיש מבוגרים שמתקשים להתכופף ולהרים את כפות הרגליים. תודה לאל שבגודלייף דואגים גם להם.
בקומה השניה יש אגף ל'כורסאות קימה'. לאנשים מבוגרים קשה להתיישב בכורסה, והם נופלים לתוכה. קשה להם יותר לקום מהכורסה. הפתרון הוא כורסה חשמלית שיכולה להרים אותם ולכופף אותם החוצה שיוכלו לקום בלי מאמץ או במאמץ מינימלי.
ממול יש אגף של חדרי שינה עם מתקנים מיוחדים לקשישים המתקשים בתנועה. המיטות מתכווננות חשמלית, ולצידן הוסיפו מעקות שונים או מתקני התרוממות. בקצה הקומה השניה של החנות נמצא אגף גריאטרי. יש בו מיטות סיעודיות כמו בבית חולים, אבל הדפנות וראשי המיטה מרופדים באופן שזה לא ייראה כמו בבית חולים או בבית אבות. יותר אנושי ומשפחתי.
לא אפרט את כל סוגי המוצרים המוצעים ברשת גודלייף. החנות שהושקה היום בבני ברק היא השניה ברשת גודלייף. החנות הראשונה נפתחה לפני כשנה בראשון לציון, ובחודש הבא עומדת להיפתח בנתניה החנות השלישית ברשת.
בעיני, היתרון החשוב ביותר של הרשת הוא שהיא מאפשרת להורינו לדחות את הצורך במטפלת צמודה. לדעתי, השם הראוי לה יותר מ GoodLifeהוא "והדרת" (מהפסוק "והדרת פני זקן"), או "כבד את" מהדיבר "כבד את אביך ואת אימך" בעשרת הדברות. ברשת גודלייף עוד יעשו לא רק עסקים טובים אלא גם מצוות טובות, בבחינת "אל תשליכנו לעת זקנה, ככלות כוחנו אל תעזבנו".
כאמור, החנות יכולה לשפר מאוד את איכות החיים של המבוגרים. אבל יש לי גם ביקורת עליהם: למה פתחתם רק עכשיו ולא לפני לפני עשר שנים, כאשר סעדתי את אבי ז"ל בשנותיו האחרונות. בעזרתכם הוא היה יכול ליהנות יותר מהחיים באחרית ימיו.
