ערב יום העצמאות ה-66 של קפריסין במלון הילטון בתל אביב הפך למחווה של ידידות בין שתי מדינות שכנות. השגריר קורנליוס קורנליו הזכיר את מקלטם של ניצולי השואה באי, את שיתוף הפעולה הביטחוני ואת הקשרים ההולכים ומתהדקים, ושר התפוצות עמיחי שיקלי קרא לישראל ולקפריסין להגן יחד על חירותן.
במרחק של טיסה קצרה מישראל, מעבר למים הכחולים של מזרח הים התיכון, נמצאת שכנה שהפכה בשנים האחרונות לשותפה חשובה בתחומי התיירות, הכלכלה והביטחון, וגם למקום בעל משמעות מיוחדת בזיכרון היהודי.
את הידידות הזאת חגגו אמש, 20 באוקטובר, מאות אורחים במלון הילטון בתל אביב, בקבלת פנים לציון יום העצמאות ה-66 של הרפובליקה של קפריסין. באולם נפגשו אנשי הסגל הדיפלומטי המשרת בישראל, נציגי ממשל, אנשי עסקים וישראלים המקיימים קשרים עם האי השכן. בין נותני החסות לאירוע היו חברות התעופה הישראליות ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, המפעילות טיסות לקפריסין וממחישות עד כמה הקשר בין המדינות נוכח גם בחיי היומיום של הישראלים.
את מסכת הברכות פתח סגן שגריר קפריסין בישראל, שהפתיע את הקהל בנאום קצר על טהרת השפה העברית. הוא אמר, בין השאר, "היום קפריסין חוגגת עצמאות, ובעוד שבוע ישראל תחגוג בקלפי את הדמוקרטיה". בסיום נאומו הוסיף באנגלית: "זה כל העברית שאני יודע". הקהל הגיב בחיוכים ומחיאות כפים.
היסטוריה משותפת מעבר לים
את הערב אירח שגריר קפריסין בישראל, קורנליוס ס' קורנליו (Kornelios S. Korneliou), שבירך את האורחים והזכיר כי קפריסין זכתה בעצמאותה בשנת 1960, לאחר תקופה ממושכת של שלטון בריטי. אלא שחגיגת העצמאות אינה שלמה כל עוד חלקים מהאי נותרים מחוץ לשליטת הרפובליקה.
"אנחנו חוגגים כאשר שליש מארצנו כבושה על ידי הטורקים, שפלשו אלינו ב-1974", אמר השגריר, בהתייחסו לפלישה הטורקית ולחלוקת האי שנמשכת מאז. דבריו הזכירו לקהל כי גם עבור הקפריסאים, עצמאות אינה רק תאריך בלוח השנה, אלא שאיפה לאומית שטרם הושלמה.
ההיסטוריה המשותפת של קפריסין וישראל, הדגיש השגריר, ארוכה בהרבה מן היחסים הדיפלומטיים המודרניים. עדות מוחשית לקשרים הקדומים התגלתה לאחרונה בחופי אשדוד, שם נמצא מטבע עתיק מקפריסין, שהוטבע לפני כ-2,500 שנה. המטבע הקטן, שנשא את סיפורו של עולם מסחרי וימי קדום, הזכיר כי עוד הרבה לפני טיסות סדירות, מלונות ואנשי עסקים, התקיימו קשרים בין האי לבין חופי ארץ ישראל.
אולם הרגע המרגש ביותר בנאום השגריר לא עסק בעת העתיקה, אלא בתקופה אפלה בהרבה.
קפריסין כמקלט לניצולי השואה
לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר ניצולי שואה יהודים ביקשו להגיע לארץ ישראל והמנדט הבריטי מנע מרבים מהם להיכנס אליה, גורשו אלפי מעפילים לקפריסין והוחזקו במחנות שהקימו הבריטים באי. עבור האנשים הללו, קפריסין הייתה תחנת ביניים כפויה בדרך למולדת שעליה חלמו. מאחורי גדרות התיל, בין צריפי המחנות ובתנאי חיים קשים, ניסו הפליטים לבנות מחדש את חייהם.
השגריר הזכיר כי יותר מ-50 אלף ניצולי שואה עברו דרך המחנות בקפריסין, וכי בתקופת שהותם שם נולדו יותר מאלפיים ילדים להורים ניצולי שואה. חלק מאותם ילדים, שכבר הפכו למבוגרים, נמצאים לדבריו בקהל הישראלי שהגיע לחגיגה.
המספרים הללו מעניקים לקשר בין שתי המדינות ממד אנושי שאינו מסתכם בהסכמים ובאינטרסים. עבור אלפי משפחות יהודיות, האי היה פרק בלתי נשכח במסע שבין חורבן לתקומה. זיכרון המחנות הוא גם תזכורת לכך שהיחסים בין עמים נבנים לא רק בחדרי ישיבות, אלא גם ברגעים שבהם אנשים נזקקים למקלט, לעזרה ולתקווה.
השגריר קשר בין מורשת העבר למציאות בהווה. לדבריו, לאחר מתקפת הטרור של 7 באוקטובר 2023, שימשה קפריסין מוקד מעבר חשוב עבור ישראלים שביקשו לשוב הביתה, וסייעה בהתמודדות עם צורכי התנועה והחזרה לישראל בתקופה קשה.
שותפות ביטחונית במזרח הים התיכון
בנאומו הציג קורנליו את קפריסין כדמוקרטיה בעלת כלכלה יציבה, החברה באיחוד האירופי ומבקשת לפתח קשרים בילטרליים עם מדינות האזור על בסיס ערכים משותפים. הוא הדגיש כי האנטישמיות אינה מאיימת רק על היהודים, אלא גם על הדמוקרטיה עצמה.
המסר הזה קיבל משמעות מיוחדת על רקע המלחמה בעזה והמתיחות האזורית. השגריר הדגיש כי קפריסין מגלה סולידריות עם ישראל מאז פרוץ המלחמה, וכי שיתוף הפעולה בין המדינות חיוני גם ליציבות במזרח הים התיכון.
אחד הביטויים המעשיים לידידות הוא הקשר האווירי ההדוק. השגריר ציין כי מתקיימות כ-25 טיסות שבועיות בין ישראל לקפריסין. עבור הישראלים, משמעות הדבר היא נגישות נוחה לאי לצורכי נופש, עסקים וביקורי משפחות, ועבור שתי המדינות מדובר בערוץ קבוע של תנועה, מסחר ומפגשים אנושיים.
הקשרים מתרחבים גם לתחום הרפואה. קורנליו הזכיר את חנוכתו בקפריסין של מתקן רפואי הקשור לבית החולים הדסה, צעד הממחיש את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין מערכות הבריאות של שתי המדינות.
"אל תמעיטו בכוחן של אומות חופשיות"
את ממשלת ישראל ייצג באירוע שר התפוצות, עמיחי שיקלי, שבירך את קפריסין ואת אורחיה לרגל יום העצמאות. בדבריו התמקד בחשיבות שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות, והדגיש כי ישראל וקפריסין צריכות לאחד כוחות כדי להגן זו על זו.
"ישראל וקפריסין חייבות לאחד כוחות לצורך הגנה משותפת על כל אחת מהמדינות", אמר השר, והוסיף מסר שביקש להדהד מעבר לאולם האירועים: "אל תמעיטו בכוחן של אומות חופשיות".
הדברים שיקפו את התפיסה שלפיה שתי המדינות, אף שהן שונות בגודלן ובמעמדן הגיאופוליטי, חולקות אינטרסים חשובים בסביבה אזורית מורכבת. שיתוף פעולה בין מדינות שכנות אינו רק עניין של נוחות, אלא עשוי להיות מרכיב משמעותי בהתמודדות עם אתגרים משותפים.
השכנה שמעבר לים
לקפריסין יש יתרון שאי אפשר למדוד רק במונחים מדיניים: היא קרובה לישראל, אך מציעה למבקרים שינוי אווירה כמעט מיידי. בתוך זמן טיסה קצר אפשר להגיע לערי חוף, לכפרים הרריים, לאתרים ארכאולוגיים ולמסעדות המגישות את המטבח המקומי. לצד חופשות הקיץ, האי מושך גם מטיילים המתעניינים בהיסטוריה, בתרבות ובאפשרויות העסקיות שהוא מציע.
שלוש חברות התעופה הישראליות שנתנו חסות לאירוע, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, מבטאות את מקומה של קפריסין במפת התיירות הישראלית. הקווים האוויריים מאפשרים לתושבי ישראל להגיע אל האי בקלות יחסית, ומחזקים את הקשר בין התיירות לבין היחסים הכלכליים והחברתיים.
אך מעבר לחופים, למלונות ולנוחות הטיסה, יש לקפריסין גם מקום בזיכרון היהודי. סיפורי המעפילים, מחנות הפליטים והילדים שנולדו בהם מעניקים לאי עומק היסטורי שאינו מוכר לכל נופש ישראלי. עבור מי שמבקש להכיר את המקום לעומק, זהו עוד רובד במסע, כזה המחבר בין נוף ים תיכוני יפהפה לבין פרק מורכב בתולדות העם היהודי.
בסיום הערב נותר מסר ברור: היחסים בין ישראל לקפריסין אינם נשענים רק על הקרבה הגיאוגרפית או על מספר הטיסות בין המדינות. הם נשענים גם על זיכרון היסטורי, על סולידריות ועל ההבנה ששכנות טובה היא נכס שצריך לטפח. במזרח הים התיכון, שבו לא חסרים משברים ומחלוקות, הידידות הזאת היא סיבה טובה להרים כוסית לחיי שתי המדינות, ולייחל לימים של ביטחון, יציבות ושגשוג לשתיהן.