תקופה זו נקראת "עונת הקניידלך" בענף התיירות הדתית, בגלל שבה מזמינים חופשות פסח במלונות בארץ ובחו"ל. חופשת פסח היא היקרה ביותר בין החופשות של הציבור הדתי. בעיתונות הדתית ובעלוני פרשת השבוע אנו רואים שפע של מודעות פרסומת בענין פסח. איך נדע להתמצא ביניהן?…

ובכן, רוב הנופשים בפסח יזכו לכייף "בהסַבָּבָּה", אך מעטים בינינו עלולים להרגיש כמו "עשר המכות".

בשנה שעברה מאות דתיים שהזמינו חופשת פסח נאלצו להישאר בבית, כי שלש חברות תיירות דתיות פשטו את הרגל לפני החג. משרד נסיעות בבלגיה התקשר ללקוחותיו כשבוע לפני ליל הסדר להודיע על ביטול חופשת הפסח במלון בכרתים. יהודים דתיים שרכשו חופשת פסח ביוון נאלצו לשוב לבתיהם בניו יורק כי חברת התיירות שלהם קרסה. אחד מבתי המלון בעיר הנופש קנקון במקסיקו נעל בשביעי של פסח את החדרים של אורחיו הדתיים, עם המזוודות בתוכם, ומנע מהם לעזוב את המלון עד שמשרד הנסיעות ששלח אותם יסגור את חובותיו למלון.

היה עוד מקרה של "כמעט תאונה" עם חברה ישראלית ששכרה מלון בקפריסין, אך לא הצליחה למכור די חדרים לכיסוי הוצאותיה. ברגע האחרון הורידו את המחיר ל10,000 שקלים בלבד לזוג, וגרמו לתרעומת כללית של לקוחות בחברות אחרות שחשו פראיירים במחיר ששילמו. לזכות בעלי אותה חברה ייאמר שהם עמדו בהתחייבויותיהם ללקוחות ולמלון למרות שידעו שהולכים להפסיד. השנה לא ראיתי שוב מודעות שלהם על חופשת פסח.

אז מה עלינו לדעת מראש על חופשות פסח כדי להגדיל את הסיכויים שלנו לחופשה מוצלחת? מה עלינו לברר אצל מפרסמי המודעות שמענינות אותנו לפני שמבצעים הזמנה?

ליל הסדר– רוב החבילות כוללות סדר מרכזי עם עורך סדר. יש גם חבילות שמאפשרות סדר פרטי בחדר אוכל נפרד, אבל עם עוד משפחות. יש גם מי שמאפשרים סדר נפרד באולם פרטי במלון. חלק מהחברות מציעות שני סדרים בנוסח אשכנזי ובנוסח עדות המזרח. לעומתן, יש חברות שמציעות רק לינה במלון כשר, ושהלקוחות יסתדרו לבד עם עריכת הסדר. יש לתת את הדעת גם האם המלון כולו מיועד לקבוצה הדתית או שיש גם אורחים זרים. לא נעים לשבת בחדר אוכל בליל הסדר, כאשר בשולחן הסמוך מעשנים או מתעסקים בפלאפון ומצלמים את משפחתם וגם אותנו. אחד מגדולי המפרסמים מציע מבחר גדול של מלונות בישראל. אומרים שהוא הזמין רק כ5 חדרים בכל מלון, בלי עריכת ליל סדר מאורגן לקבוצת לקוחותיו. שיסתדרו בעצמם.

"שולחן עורך"- יש מבחר רמות כשרות לפסח. יש מי שמקפידים על שרויה ועל קטניות ואף על בשר חלק, ויש מי שמקפידים פחות. כשרות של הרבנות המקומית או למהדרין או גלאט. ידועים מקרים של נופשים שסמכו על שמו של הרב נותן הכשרות למלון, אבל בהגיעם לחופשת הפסח גילו אוכל שאינו ברמת הכשרות שמקובלת עליהם. רצוי לברר מראש גם האם מתאים לנו סגנון הבישול של השף. כדאי לברר מראש גם אם יכינו אוכל מיוחד לילדים. לפני שנים ראיתי שמבשלים קטניות במטבח של מלון שהתחייב בלי קטניות. כששאלתי מה זה, השיבו שזה העובדים מבשלים לעצמם (באותם כלים שלנו).

תרבות ובידור– הכל מציעים גם תרבות. כדאי לברר מה זה כולל. האם רק שיעורי תורה או גם הרצאות וזמרים. האם יש טיולים בחול המועד. האם הטיולים בתוספת מחיר, האם ברכב פרטי או באוטובוס, ומי המדריכים בטיולים. החברות שמפנקות את אורחיהן מציעות גם טיולים מיוחדים לילדים ומועדוני ילדים ונוער, שבהם מעסיקים את הילדים כדי שההורים יוכלו לנפוש בלי דאגות.

משך החבילה- כשאנו משווים בין הצעות חופשה עלינו לשים לב בכמה לילות מדובר. בשנה זו ליל הסדר ושביעי של פסח חלים בערבי שבת. נהיה חייבים להשאר במלון גם ב"שמיני" של פסח. לפיכך, יש חברות תיירות שמציעות 9 לינות, ויש שמציעות 10.

השנה חג האביב יוצא ב… סוף החורף, בחודש מרץ. באירופה עדיין יכול להיות קר. לפיכך עלינו לבדוק היכן המלון בחו"ל, ומה מזג האוויר הצפוי שם בפסח, ולהכין ביגוד בהתאם (או לבחור יעד אחר).

"ונשמרתם…"

ארגון חבילות פסח זה מבצע לוגיסטי מורכב מאוד. בין מפרסמי המודעות יש חברות קטנות וחדשות שלא צברו די ניסיון בתחום, והן מועדות לתקלות. ביניהן יש מי שאינם יודעים לחשב כראוי את כמויות האוכל והמצות הדרושות לקבוצה. למשל, בשנה שעברה באחת מהקבוצות בחו"ל נגמרו המצות בערב שבת חול המועד. למזלם, באותה מדינה נפשה גם קבוצה של "תור פלוס", ודפנה כהן הצילה אותם ושלחה להם מצות מהרזרבות שלה, עד שהטיסו עבורם מצות מהארץ.

יש מארגנים חסרי ניסיון שהצליחו להשיג מלון במחיר זול מאוד. הם בדקו אותו בעונת הקיץ, ומצאו אותו מתאים. יש מלונות באזורי נופש ידועים, אבל מה שאינו ידוע זה שהם סגורים בחורף. אני מכיר מלון כזה שלפני שנתיים פתח מוקדם את עונת הקיץ עבור הקבוצה הדתית מישראל, אבל היו "תקלות הרצה" של נזילות צנרת ומספר עובדי המלון ומקצועיותם.  באתר נופש שבו מלונות רבים נפתח בפסח לישראלים מלון מסוים, אבל כל המלונות האחרים באותו חוף היו סגורים ובאתר היתה תחושה של עיר רפאים. חלק מהמלונות רחוקים מהעיר ומאטרקציות תיירותיות, והנופשים בפסח תקועים באמצע "שום מקום", או צריכים לנסוע 3 שעות העירה. אצל בעלי ניסיון זה לא יכול לקרות.

תקלות עלולות לקרות אפילו כשרוכשים חבילת פסח מחברה גדולה ובעלת ניסיון. למשל, לפני שנתיים הוגשה תביעה נגד "שיינפלד תיירות" על בעיות בחופשת פסח. בכתב התביעה כתוב שהאוכל לא היה טעים, נמצאו חרקים בחסה, ואוהל של אחד מחדרי האוכל קרס ברוחות ובגשם באמצע החג. ישראל שיינפלד אומר שמדובר בקבוצה קטנה מאוד של אורחים שמחפשים אמתלה לא לשלם את יתרת חובם על הנופש שרכשו, וכי מאות אורחים אחרים באותו מלון היו מרוצים מהשירות ומהחופשה. המשפט עדיין לא הסתיים. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?…

אפשר להעריך סיכונים וחוסן של חברת התיירות לפי גודלה וכמות החדרים שהיא מציעה. ב"ליגה הלאומית" נמצאות חברות התיירות "תור פלוס" ו"שיינפלד". ב"ליגה א" יש חברות תיירות ותיקות אך פחות גדולות, כמו "קראוס תיירות" ו"ורד הולידייס" ו"ארץ אהבתי". ב"ליגה ב" שאר חברות התיירות הדתית.

איך אנו יכולים לדעת מי החברות הבטוחות ביותר?

ובכן, ככל שכמות המלונות והחדרים שלהם גדולה יותר – הסיכון שלנו קטן יותר. למה? לחברות התיירות יש הוצאות משתנות והוצאות קבועות. המשתנות תלויות בכמות החדרים ובכמויות האוכל שהזמינו. בנוסף, יש להן הוצאות קבועות שאינן קשורות לכמות החדרים, כמו משכורות והוצאות משרד, מודעות פרסומת, הבאת טבח-שף, רב עורך סדר, הכשרת המטבח וכדומה. ההוצאות הגדולות האלה מתחלקות למספר החדרים. ככל שמספר החדרים גדול, ההוצאות על כל לקוח קטנות יותר. ככל שמספר החדרים קטן יותר, ההוצאה הנוספת על כל חדר גדולה יותר, ומכרסמת ברווחי חברת התיירות עד כדי גרימת הפסדים שעלולים להשפיע גם עלינו.

לחברות גדולות יש רווחים גדולים שמאפשרים לפנק את אורחיהן יותר. לשיא הפינוקים זוכים הלקוחות של חברת "תור פלוס". בעלת החברה, דפנה כהן, איננה חוסכת בכמויות האוכל ובדאגה לפרטים הקטנים ביותר לפי ניסיונה העשיר. לחברות קטנות יותר קשה להתחרות בגדולות, ולכן הן מנסות למשוך לקוחות באמצעות מחירים נמוכים. לפיכך, שולי הרווח שלהן נמוכים, ואינם מאפשרים להציע את כל התוספות והפינוקים שמציעות החברות הגדולות.

לפעמים החברות האלה לא מצליחות למכור את כל החדרים שהזמינו מראש מהמלון. את המלונות ואת חברות התעופה זה לא מעניין, והם דורשים לקיים את ההתחייבויות בהזמנה. במקרים כאלה חברת התיירות תשתדל לחסוך בהוצאותיה, ותקטין התוספות והפינוקים שהבטיחה לנו. במקרה הגרוע יותר הפסדיה יהיו כה גדולים שהיא עלולה לפשוט רגל. זה אכן קרה לכמה חברות קטנות בעבר וגם לפני פסח בשנה שעברה.

לניסיון בהפעלת חבילות פסח יש חשיבות גם בירידה מדוקדקת לפרטי ההסכם עם בית המלון. מפעילים חסרי ניסיון עלולים "לחפף" בהגדרת הפרטים בחוזה שהם עושים עם המלון. ואז, במהלך החג המארגנים מבקשים מהנהלת המלון להוסיף עוד מלצרים או חדרניות, או עוד פינת קפה או עוד מים מינרליים וכיוצא בזה. המלונות רק מחכים לבקשות האלה. על כל תוספת שלא הוזמנה בחוזה הם דורשים מחירים מפולפלים ושערורייתים בגובהם, כמו שהם נוהגים לדרוש על כל פריט במיני-בר שבחדרים. מתנהגים כמו שיפוצניקים ישראלים שדורשים כסף רב על כל "תוספת". אני יודע על מקרה שמישהי מישראל התקוממה על המחירים הגבוהים שדרשו ממנה במלון על תוספת חדרנית ושתי מלצריות. מנהל המלון אמר שאם היא לא תשלם מיד, הקבוצה שלה לא תקבל אוכל באותו ערב ולמחרת. בלית ברירה היא נכנעה לסחטנות הזו. למפעילים מנוסים זה לא יכול לקרות.

צ'ק ליסט

כדי שיהיה לנו בסיס מידע להשוות בין ההצעות של חברות התיירות, הנה רשימת בדיקות (צ'ק-ליסט) שעלינו לשאול לפני ביצוע הזמנה:

• כמה לילות כלולים בחבילה? 9 או 10?
• רמת הכשרות? שרויה? קטניות?
• מצה שמורה בכל החג, או רק בליל הסדר?
• האם יש ארוחת צהריים ביום ההגעה?
• ליל הסדר- מרכזי או גם פרטיים למשפחות? יחד או עם משפחות אחרות?
• האם יש ארוחות מיוחדות לילדים?
• האם יהיה מנין ותפילות גם בנוסח שלי?
• סוג המלון? כמה כוכבים?
• האם כל המלון סגור לקבוצה שלנו, או גם לאחרים?
• איזה שירותים נוספים מציע המלון? (מכון כושר, סאונה, ספא וכדומה).
• האם יש בריכת שחיה במלון? האם היא מעורבת או שיש גם שעות נפרדות? מתי?
• מה המיקום של המלון? האם יש לאן לטייל מסביב למלון?
• האם באותו מלון יוגש גם מזון שאינו כשר לפסח?
• מה מזג האוויר הצפוי?
• אילו תוכניות תרבות ושיעורי תורה צפויים?
• האם יש טיולים? איזה טיולים? האם כלולים בחבילה, או בתוספת מחיר מה המחיר? מי המדריכים?
• האם יש תוכניות לילדים? מועדון ילדים? שמרטפיות?
• כמה שנים עורכת חברת התיירות הזו חופשות פסח?
• בכמה מלונות עורכת החברה חופשת פסח?
• כמה חדרים מציעה החברה במלון שמענין אותנו?

ואחרי שמבררים את כל זה אפשר לשאול מה המחיר ולהשוות בין הצעות, כדי שנדע "למַצות" ושלא "נחמיץ".