הבילויים מייסדי גדרה בנו את בתי המושבה הראשונים לאורך רחוב במורד הגבעה. רוב בתי המייסדים שופצו ושוחזרו, וכיום יש ברחוב הציורי הנוסטלגי בתי קפה ומסעדות וחנויות בוטיק לרווחת בני המושבה ומטיילים מחוץ לגדרה. הרחוב עצמו נמצא בשלבי שיחזור בתקופה זו, ואת האספלט עומדים להחליף באבנים. על פסגת הגבעה בנו החלוצים את בית הכנסת, שעומד על מקומו עד היום.

כשתל אביבי חושב על גדרה, עולות בראשו אסוציאציות של חלוצים מתנועת הבילויים, או של תימניים קשישים. המציאות כיום שונה. בגדרה ופאתיה נבנו שכונות מגורים חדישות, שמאכלסות משפחות מהמעמד הבינוני. ולאנשי ההייטק והצווארון הלבן יש גם צרכים קולינריים מעודנים, כמו למעמד הבינוני והגבוה בכל מקום אחר בארץ.

למענם נפתחה גם סושיה כשרה, בשם "סושי יוקו", באחד המבנים באזור ההיסטורי של המושבה, ממש מול בית הכנסת הגדול.  כדאי גם לנו לבוא לגדרה לסיור היסטורי נוסטלגי, משולב באכילה בסושי יוקו. רק קשה לי להחליט מה העיקר ומה המישני? האם עדיף לבוא לרחוב המקסים ואז להוסיף גם את הסושיה, או להעדיף לבוא במיוחד לסושי יוקו, ואחרי האוכל או לפניו גם לשוטט בסביבה היפהפיה.

כשנכנסים למסעדה מבחינים מיד בייחוד שלה. חדר האוכל מרווח מהמקובל, למרות שאינו גדול במיוחד. יש רק שני שולחנות ל4 סועדים, ושולחן אחד לזוג. בסושיות בתל אביב אנחנו רגילים לצפיפות, ובחדר כזה כנראה היו דוחסים כפול שולחנות. על המדרכה בחזית המסעדה יש עוד 6 שולחנות.

למנת פתיחה ראשונה הזמנתי בטטה בטמפורה, רצועות בטטה פריכות בתיבול פיקנטי. אשתי הזמינה סשימי סלמון אבוקדו. הסלמון היה מגולגל בתוך רצועת אבוקו, ועליהם גרידת לימון ועירית קצוצה. כל סשימי הוגש בצורה של פרח שושן. אשתי הגדירה את המנה שלה "יצירת אומנות" בגלל שהוגשה בחן וביופי אומנותי, וגם הטעם היה מעולה.

לפי המלצת השף, למנה עיקרית הזמנתי "יוקו רול", שזה סלמון סקין ספייסי, עם אבוקדו, עירית ולימון, עטופים בסלמון. הוא השתלב נהדר עם המיונז החריף שמרחתי למעלה ועם הטריאקי שהזלפתי על הסושי. זה היה מהסושי הטעימים ביותר שאכלתי בחיי. התענגתי על כל ביס, והרגשתי את הקריספיות של הסלמון מתרככת על לשוני מהרוק שבפה שלי. כך חגגו בתוך פי חוש הטעם עם חוש המישוש. תענוג! התלבטתי למה אני נהנה כל כך מהטעם, והתשובה שעלתה בדעתי היא אולי בגלל שהשכבה של האורז היתה דקה יחסית למקובל בסושיות אחרות. ידוע ששכבה עבה של אורז עלולה לטשטש את הטעם העדין של מרכיבי הסושי האחרים.

אשתי הזמינה "רד רול" שזה טונה אדומה עם בטטה וקנפיו, עטופים ומגלוגלים בציפוי סלק. גם מנה זו היתה טעימה מאוד, אם כי כשטעמתי ממנה שאלתי את עצמי האם גם ביפן חשבו על סושי כזה, או שזה המצאה ישראלית?…

בעודנו ממתינים למנה העיקרית הסתכלנו סביב. המטבח נמצא בפינת האולם, והסועדים יכולים לעקוב אחר הכנת המנה שלהם. על הקיר יש מסך וידיאו גדול שבו אפשר לראות איך מכינים את הסושי שלנו בזמן אמת. מצלמת הוידיאו נמצאת מעל משטח העבודה של השף. צפיתי בהכנת המנות ושמחתי לגלות שהדגים היו טריים, ואכן טריותם היתה מורגשת אחר כך גם בפה. לא כמו כמה סושיות שבהן מוציאים מהמקפיא את הדגים ששהו שם כמה ימים והופשרו רק היום. ההפשרה של הקפואים משאירה טעם מיוחד של חוסר טריות.

השף והבעלים של המסעדה הוא אור סבג, בן 30 מגן יבנה. בעת שירותו הצבאי עבד במקביל גם בבורגראנץ' מקומי, ולקראת שחרור עמד להתמנות כמנהל של סניף בורגראנץ. בדיוק אז נפתחה המסעדה, והוא הוזמן לעבוד כטבח. התאהב במקום ובעבודה, וכעבור שנה רכש את הסושיה כשהיה רק בגיל 22, ומאז הוא מנהל אותה ביד רמה מזה 8 שנים. "בהתחלה למדתי מהעובדים שלי להכין סושי. כיום כבר אין פה יפנים או סינים במטבח, רק אני והשותף יוגב" הוא מספר. לפני כשנתיים הטבח יוגב שוקר הצטף כשותף בסושיה.

כאשר אור מדבר על סושי עיניו נוצצות. לדעתו, סושי (כמו חומוס) עושים באהבה או לא עושים אותו בכלל. אהבתו לסושי באה לידי ביטוי גם ביצירות שהוא מנסה ומחדש כל העת. בכל פעם יכולים הסועדים לבחור את "ספיישל החודש" שזו המצאה קולינרית שמתחלפת מידי חודש. כאשר מנה כזו זוכה לתגובות חיוביות במיוחד, היא נכנסת לתפריט הראשי והקבוע של הספיישלים.

הספיישל של החודש הנוכחי הוא אינסייד-אאוט שבתוכו סלמון בטמפורה עם אבוקדו ועירית ואספגוס. זה עטוף בפרוסת סלמון וצרוב בלהבת אש לעיני הסועדים, ומוגש מעוטר במיונז סגול מעושן. לא זכיתי לטעום, אבל נשמע מעניין וטעים.

הספיישלים המוצלחים האחרונים שהתקבלו בהתלהבות ונכנסו לתפריט הקבוע, הם ה"דובל" וה"קייק סושי". הדובל זה רול שמגולגל פעמיים, במקום גלגול אחד כמקובל. אפשר לקבל אותו במעטפת פנקו או במעטפת בטטה קריספי. קייק סושי זה כמו עוגת שכבות של סלמון, אבוקדו, ועירית בעיטור בטטה. "רק לנו יש עוגת שכבות של סושי" אומרת בגאווה עמית המלצרית.

בתפריט של סושי יוקו יש מבחר מנות ראשונות, סלטים, קומבינציות ליחיד ולזוג, נודלסים, ירקות מוקפצים, אורז מוקפץ, וגם מנות ילדים. בתפריט יש גם קבוצה של מנות My Sushi לפי בחירה אישית. בכל מנה כזו אנו מוזמנים לבחור מרכיב עיקרי ועוד שתיים או שלוש תוספות לפי טעמנו. הכל במחירים סבירים מאוד.

לאחר שאכלתי בסושי יוקו פעם אחת, בודאי אחזור לשם. לפי הטעם והיחס אני מעריך שאור סבג יפתח סניף בתל אביב בעתיד לא רחוק, ואולי אף רשת של סושי יוקו. יש לו את הכישורים והפוטנציאל.

מומלץ בחום! בדוק ומנוסה.

הכתובת: הבילויים 19, גדרה, מול בית הכנסת הגדול.

טלפון להזמנת שולחן או לשירות משלוחים: 08-859-9980

כשרות בהשגחת הרבנות המקומית גדרה, בפיקוח הרב עמיהוד בניה.