מעטים מהנוסעים העולים היום למטוס חושבים על האנשים והמערכות שעומדים מאחורי הבדיקה הביטחונית, על השאלות שנשאלות, על המזוודות שנבדקות ועל הדלתות שאינן נפתחות עוד לתא הטייס. פעם, כל זה כמעט לא היה קיים. "תעופה תחת איום" מאת מנחם (מנה) בכרך מספר כיצד השתנו השמיים, ובעיקר כיצד ישראל למדה להגן עליהם.
בשלהי שנות השישים הפך המטוס, סמל מובהק של קדמה, חופש ותנועה בין מדינות, לכלי בידי הטרור. חטיפת מטוס אל על לאלג'יר ב-1968 הייתה אחת מנקודות המפנה, ומכאן התפתח מאבק מתמשך בין ארגוני הטרור לבין מי שנדרשו להגן על הנוסעים ועל המטוסים.
מנחם "מנה" בכרך אינו מספר את הסיפור מבחוץ. במשך יותר מארבעה עשורים הוא פעל בלב עולם אבטחת התעופה, כלוחם, כמפקד וכמנהל אבטחה, והיה שותף לעיצוב מערכי הביטחון בישראל ובארצות הברית. הוא גם בעל דוקטורט מאוניברסיטת בר-אילן ושימש עד מומחה בפני הקונגרס האמריקאי לאחר פיגועי 11 בספטמבר.
היתרון הגדול של הספר נובע בדיוק מהשילוב הזה. בכרך אינו מסתפק בתיאור של אירועים דרמטיים, אלא מנסה להסביר כיצד אירוע אחד שינה תפיסת ביטחון, כיצד הטרור אילץ את מערכות האבטחה להשתנות, וכיצד נבנה במשך השנים מרוץ בלתי פוסק בין איום חדש לבין פתרון חדש. כוחו ביכולת לשלב בין האירועים הבודדים לבין התהליכים ההיסטוריים הרחבים שבתוכם התרחשו.
וזה אולי החלק המעניין ביותר ב"תעופה תחת איום": הוא מאפשר להבין עד כמה הרבה מהדברים שאנחנו מקבלים היום כמובנים מאליהם נולדו מתוך כישלונות, ניסוי וטעייה ולעיתים גם מתוך אסונות. מאחורי כל נוהל ביטחוני מסתתר סיפור. מאחורי כל שינוי בהנחיות מסתתר בדרך כלל אירוע שהוכיח שהדרך הקודמת כבר אינה מספיקה.
בכרך גם מצליח להכניס אל הספר את נקודת המבט של מי שהיה שם. זה הופך את הספר למשהו שהוא מעבר לספר היסטוריה של הטרור האווירי. זהו במידה מסוימת גם סיפורם של אנשי הביטחון, של אלה שנדרשו לקבל החלטות בתנאים שבהם לא תמיד היה זמן לבדוק אם הן נכונות, ושל מי שהיו צריכים לחשוב צעד אחד קדימה מול אויב שכל מטרתו הייתה להפתיע.
הספר אינו מתרחק גם מהמחיר האנושי של הטרור. אחת מחוות הדעת שפורסמו עליו מציינת במפורש את הממד הקשה והעצוב של האירועים ואת ההתמודדות עם "כמה רשעות" שנחשפת בהם.
החיבור בין ניסיון אישי לבין מבט רחב הוא גם מה שהופך את הספר לרלוונטי לקורא שאינו מומחה לתעופה או לביטחון. מי שמתעניין בהיסטוריה של ישראל, בטרור, בתעופה או במערכות הביטחון ימצא כאן חומר רב, אבל גם נוסע מן השורה יכול לסגור את הספר ולהביט בפעם הבאה בתור לבידוק הביטחוני קצת אחרת.
כי בסופו של דבר, "תעופה תחת איום" אינו רק סיפור על מחבלים שחטפו מטוסים ועל אנשי ביטחון שניסו לעצור אותם. זהו סיפור על מרוץ מתמשך בין המצאה להמצאה, בין איום למענה, ועל האופן שבו המציאות מאלצת מדינות ללמוד מהר יותר מכפי שהיו רוצות.
החיסרון האפשרי של ספר כזה הוא גם יתרונו: שפע המידע, האירועים והתהליכים עלול לעיתים להרחיק את הקורא מהסיפור האנושי. אבל דווקא משום שבכרך היה שותף בעצמו לחלקים מההיסטוריה הזאת, יש בספר ערך שקשה לקבל מספר שנכתב רק מתוך מסמכים וארכיונים.
"תעופה תחת איום" הוא בסופו של דבר מסמך חשוב על מלחמה שאינה מתנהלת בשדה קרב רגיל. היא מתנהלת בשערי שדות התעופה, בתוך המטוסים, בחדרי הדיונים ובמוחותיהם של האנשים שמנסים לדמיין מה יהיה ניסיון הטרור הבא.
אחרי שקוראים אותו, קשה לעלות למטוס באותה תמימות.
תעופה תחת איום / מנחם בכרך
הוצאת ספרי ניב
94 שקלים