רשות התיירות של תאילנד (TAT) הודיעה על שורת מהלכים חדשים שנועדו להעמיק את שיתוף הפעולה עם ישראל, ובראשם קידום פתיחתם של קווי תעופה ישירים ליעדים נוספים בממלכה. אם המהלך ייצא אל הפועל, הישראלים יוכלו בעתיד להגיע לא רק לבנגקוק ולפוקט, שאליהן טסות כיום אל על וארקיע, אלא גם לערים ואזורים נוספים, שעד היום דרשו טיסות המשך ארוכות.
ההחלטה התקבלה בפגישה אסטרטגית בין מושלת רשות התיירות של תאילנד, תאפאני קאיטפאיבול, לבין שגרירת ישראל בתאילנד, אלונה פישר-קם. בפגישה השתתפו גם מנהלת אזור אירופה ברשות, סאלודה סארוטילאוואן, וקונסול ישראל בתאילנד, אלי סנה.
אבל טיסות הן רק חלק מהסיפור. בין שני הצדדים סוכם גם על הרחבת שיתוף הפעולה השיווקי, קידום קמפיינים שיעודדו תיירות איכותית ואחראית, והבאת עיתונאים וסוכני נסיעות מישראל לסיורי היכרות ברחבי המדינה. המטרה היא להסיט את הזרקור גם אל המחוזות שפחות מוכרים למטייל הישראלי, אל כפרים עתיקים, פסטיבלים מסורתיים, שמורות טבע ואזורים שבהם תאילנד שומרת עדיין על הקצב האיטי והאותנטי שלה.
ההחלטה אינה מקרית. היא נשענת על נתונים מרשימים במיוחד. מתחילת השנה כבר ביקרו בתאילנד 181,872 ישראלים, וברשות התיירות מעריכים כי עד סוף השנה יגיע מספרם לכ-442 אלף, יותר מאשר בשנת 2025. הנתון בולט במיוחד משום שהוא מגיע לאחר חודשים שבהם מלחמת "שאגת הארי" שיבשה את לוחות הטיסות ופגעה בתנועת הנוסעים.
עבור תאילנד, הישראלים הם הרבה יותר ממספר בדרכון. ישראל נחשבת זה שנים לאחד משווקי התיירות האיכותיים ביותר של הממלכה, ואף מובילה בעולם המערבי במספר המבקרים לנפש. התייר הישראלי נשאר בממוצע 19 ימים, כמעט שלושה שבועות, ומוציא במהלך חופשתו כ-99,350 באט, כ-9,000 שקל. לא פחות מ-93 אחוז מהישראלים מטיילים באופן עצמאי, נתון המלמד על סקרנות, ביטחון ורצון להכיר את המדינה מעבר למסלול התיירותי הרגיל.
ברשות התיירות של תאילנד רוצים לעודד בדיוק את סוג המסע הזה. לכן הקמפיין החדש, "Healing is the New Luxury", מציע הגדרה אחרת למילה "יוקרה". לא עוד רק סוויטות מפוארות ובריכות אינסוף, אלא זמן. שקט. טבע. מרחב לנשום. בישראל ילווה אותו המסר "Value over Volume", המבקש לעודד תיירות שמעמיקה את החוויה במקום רק להגדיל את מספר המבקרים.
במקביל ימשיכו לקדם את אירועי התרבות הגדולים של תאילנד, בהם חג המים סונגקראן, פסטיבל לוי קראטונג שבו אלפי פנסים ונרות צפים על פני הנהרות, פסטיבל Tomorrowland Thailand ופסטיבל האורות Vijit Chao Phraya, ההופך את נהר הצ'או פראיה בבנגקוק לנהר של אור, מוזיקה והשתקפויות צבעוניות.
יתרון נוסף מבחינת המטייל הישראלי הוא האפשרות להיכנס לתאילנד ללא ויזה למשך 30 יום, מה שמקל על תכנון חופשות ארוכות וספונטניות כאחד.
שגרירת ישראל בתאילנד, אלונה פישר-קם, אמרה כי "התיירים הישראלים בתאילנד מהווים אבן פינה ביחסים בין שתי המדינות. הם גשר של קרבה בין תרבויות ועמים, והמשך הגעתם שנה אחר שנה מעיד על שביעות רצונם, על תחושת הביטחון שהם חווים ועל קבלת הפנים החמה והידידותית שהם זוכים לה בתאילנד".
מנכ"ל חברת טרנובה, אמרי קלמן, שהוא גם נציג רשות התיירות של תאילנד בישראל, הוסיף כי ישראל היא אחד משווקי התיירות האיכותיים ביותר של תאילנד, וכי שיתוף הפעולה בין המדינות ימשיך לחשוף בפני הישראלים אזורים חדשים ולהעמיק את הקשר בין שני העמים.
אולי משום כך הסיפור הזה איננו באמת על מטוסים, על נתוני כניסות או על קמפיינים שיווקיים. הוא עוסק בדרך שבה מקומות מסוימים מצליחים להפוך לחלק מהזיכרון הפנימי שלנו. תאילנד היא מן המקומות שבהם הזמן מתרכך. בין נזיר עטוף בגלימה כתומה הצועד עם שחר, סירת עץ המחליקה על נהר שקט, ריח הלמון גראס העולה מדוכן רחוב וחיוך שאינו מבקש דבר בתמורה, מתברר שהמסע האמיתי אינו רק המרחק שעברנו, אלא האדם שאנחנו חוזרים להיות כאשר אנחנו שם. אולי זו הסיבה שהישראלים אינם מפסיקים לחזור אליה. לא כדי לראות עוד מקום בעולם, אלא כדי להרגיש, ולו לרגע, שהעולם עדיין יודע להאט את צעדיו.